החלטה בתיק תא"מ 21705-06-09

לפניי בקשת הנתבעים לעיון מחדש בהחלטה בדבר הגשת תצהירים מיום 23.4.2012, וכן בקשה להעברת התביעה מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל, מן הטעם כי מדובר בתביעה אשר בירור טענותיה הינו סבוך, ואינו מתאים להתברר בסדר דין מהיר.

התביעה הוגשה על פי סעיף 81 א' 1 לחוק ההוצל"פ בגין אי תשלום עבור אירוע בר מצווה אשר הוזמן אצל התובעת באולמי "הרקיע והתקיים ביום 1.1.09.

הנתבעים טענו כי מי מבעלי התובעת בזמן האירוע חב להם כספים בגין עבודות אשר בוצעו עבורה בשנת 2006, ועומדת להם טענת קיזוז.

לטענת הנתבעים הבעלות באולמי "הרקיע" במשך השנים הוחלפה או משותפת למספר חברות, והעבודה הוזמנה ע"י מר רפי מיכאלי אשר הציע את עריכת האירוע בתשלום עבור החוב לנתבע מס' 1.

להלן תפורטנה הבקשות, התגובות וההחלטות מבחינה כרונולוגית אשר נידונו במסגרת התביעה לאחר החלטת כב' הרשמת פומרנץ מיום  27.4.11 ומיום 26.7.11, בדבר קבלת בקשת הרשות להתגונן והעברת התביעה לסדר דין מהיר.

ביום  31.7.11 נתנה החלטת בית המשפט על קיום מועד ישיבה מקדמית  בתיק וכן, החלטה המורה על הגשת תצהירי עדות ראשית תוך 45 ימים מיום מתן ההחלטה.

ביום 4.10.11 הוגשו לתיק בית המשפט תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת.

ביום 23.10.11, הוגשה בקשת ב"כ הנתבעים למתן אורכה של 30 יום לצורך הגשת התצהירים מטעמה, מן הטעם שב"כ הנתבעים זקוק לשהות  נוספת לצורך השלמת התצהירים.

ביום 24.11.11 נתקבלה תגובת התובעת לבקשת הנתבעים להארכת מועד הגשת תצהירים. ב"כ התובעת טען כי נודע לו לראשונה על הבקשה באקראי באמצעות מערכת "נט המשפט". הבקשה לא הועברה לידיעתו ו/או תגובתו. ב"כ התובעת ביקש כי בית המשפט יורה כי התצהירים אשר הוגשו מטעמם של הנתבעים בהליך בקשת הרשות להגן, יהוו את התצהירים היחידים אשר יוגשו מטעם הנתבעים וכי לא תותר הגשת תצהירים נוספים מטעמם. 

תצהירי התובעת הוגשו לצד שכנגד 8 ימים טרם המועד הקבוע להגשת התצהירים, ביום 26.10.11 מאחר והמדובר בהליך התנהל בסדר דין מהיר היה על הצדדים להגיש תצהירים יחד, זאת על מנת שלא ייווצר יתרון דיוני למי  מבין הצדדים.

ביום 27.11.10, נתקבלה תשובת הנתבעים לתגובת התובעת. בתשובה טענו כי תצהירי התובעת הומצאו לה באמצעות הפקס, באופן לא ברור וללא נספחים, ואין לראות בכך כי התמלאו דרישות המצאה כדין. תצהירו של מר מיכאלי לא הומצא לידיהם בדואר, וגרסתו אף לא הובאה  בבקשת הרשות להגן. על כן, על מנת שהנתבעים יוכלו להתייחס לטענות המובאות בתצהירו של מיכאלי נדרש כי התצהיר יומצא לידיהם בדואר. בבקשה זו התבקשה ארכה נוספת בת 30 יום לצורך הגשת התצהירים מטעם הנתבעים.

ביום 2.1.12 הוגשה מטעם ב"כ התובעת בקשה למתן החלטה בדבר אי הארכת המועד להגשת תצהירי עדות ראשית מטען הנתבעים. בית המשפט התבקש להורות כי הנתבעים ויתרו על זכותם להגיש תצהירי עדות ראשית מטעמם, זאת מן הטעם שמאז תגובתם האחרונה של הנתבעים, ביום 27.11.11, לא הוגשו התצהירים מטעמם. אף בבקשתם הראשונה למתן ארכה, לא נשמעה טענה כי התצהיר אשר הומצא לידיהם אינו קריא. מכל מקום, באין החלטת בית משפט המאשרת את מתן הארכה כמבוקש, היה על הנתבעים להגיש תצהיריהם במועד, ואין בטענה זו לבדה להצדיק את אי הגשת תצהירי העדות הראשית מטעם הנתבעים.  

ביום 23.4.12 נתנה החלטה המורה כי באין החלטה המאשרת לנתבעים להגיש תצהיריהם במועד אחר מזה שנקבע , היה עליהם למלא אחר ההחלטה מיום 31.7.11. על כן, בית המשפט אינו מתיר את הגשת תצהיריהם של הנתבעים.

כאמור, ביום 29.4.12 הוגשה בקשת הנתבעים לעיון מחדש בהחלטה לעניין הגשת תצהירי עדות ראשית מטעמם. הנתבעים חוזרים וטוענים כי יש חשיבות להתייחסותם בתצהיר לגרסתו של מיכאלי. תצהירי הנתבעים לא הוגשו מאחר ולא נתקבלה כל החלטה בבקשות הארכה אשר הוגשו מטעמם, ולא רצו להגיש תצהיר שלא על דעת בית המשפט. עוד נטען כי בשל מורכבות הטענות, יש לעביר את בירור התביעה להליך של סדר דין רגיל. לחילופין, מבוקש מטעמי צדק לראות בתצהיר אשר צורף לבקשת הרשות להגן ולבקשה עצמה כתצהיר עדות ראשית מטעמה.

ביום 13.5.12 נתנה החלטה לתגובת התובעת לעניין העברת התיק לסדר דין רגיל.

ביום 15.5.12 הוגשה תגובת לעניין העברת בירור התביעה  לסדר דין רגיל. הטענות מפורטות להלן. 

התובעת מתנגדת להעברת התביעה לסדר דין מהיר, זאת מן הטעמים שלהלן:

א.        שווי התובענה אינו עולה על הסכום של 75,000 ש"ח כפי הקבוע בתקנות סדר הדין האזרחי,  לצורך הגשת התביעה בסדר דין רגיל, ואף לא על  הסכום של 50,000 ש"ח אשר היה קבוע טרם תיקון הסכום בתקנות סדר הדין האזרחי.

ב.         מדבר בסכסוך פשוט על רקע חוזי וטענת קיזוז מטעם הנתבעים. תיקים מסוג זה מתבררים כדבר שבשגרה בסדר דין מהיר. השאלה המרכזית בתביעה זו היא האם הנתבעים רשאים  לטעון טענת קיזוז כלפיי התובעת, כאשר בעל הזכות בחוב הנטען בטענת הקיזוז הינו בעל אישיות משפטית נפרדת מזו של הנתבעים והוא, חברת " גל כיפוף בע"מ", אשר בבעלות הנתבע 1. הנתבעים מודים כי החוב נוצר על ידי אישיות משפטית נפרדת מזו של התובעת, "אתרוג נכסים כסופים בע"מ", דהיינו על ידי חברת "הרקיע אולמות ואירועים בע"מ" החתומים על שוק התשלום או "אולמי הרקיע" כפי המופיע בהזמנת העבודה. "חברת אולמות ואירועים בע"מ" כאמור בסיכומי הנתבעת בבקשת הרשות להגן.